האם נשקפת סכנה קיומית לישראל?

הוועידה שהתקיימה במכללה האקדמית נתניה בשבוע שעבר לזכרו של מאיר דגן, ראש המוסד האגדישהלך לעולמו בשנה שעברה, העניקה לבכירים במערכת הביטחון, בעבר ובהווה, הזדמנות לדון באיומים הנשקפים לישראל. הרמטכ”ל גדי איזנקוט, ראש המוסד יוסי כהן וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו השמיעו את דעותיהם — והן לא היו זהות.

כמו ישראלים רבים, גם דגן היה רדוף על ידי זכר השואה. בלשכתו הוא החזיק תצלום של סבו כורע לפני חיילים גרמנים, לפני שנורה למוות. את חייו הקדיש להרחקת סכנות ממדינת ישראל, לדאגה לכך שהעם היהודי לא יעמוד שוב חסר אונים. מטרתו העיקרית כראש המוסד היתה לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. טבעי הדבר שכהן, ראש המוסד הנוכחי, הגדיר את איראן כאיום הגדול ביותר על ישראל כיום.

התיאוקרטיה האיראנית, שלרשותה טילים בליסטיים בעלי טווח בינוני והיא קרובה מאוד ליכולת לייצר ראשי נפץ גרעיניים בעבורם, נשבעה להשמיד את ישראל, והיא אכן מהווה איום אמיתי. האם האיום הזה הוא איום קיומי? האם אפשר להעלות על הדעת תרחיש שבו איראן מוחקת את ישראל מהמפה — או שמא מדובר באיום שאפשר לנטרלו באמצעות הרתעה, המבוססת על היכולת של ישראל להגיב בכל הנסיבות? האם באמת שורר מאזן אימה בין איראן לישראל, בדומה לזה ששרר בין בריה”מ לארה”ב, ומנע הידרדרות להשמדה הדדית? רונלד רייגן לא חש בנוח עם מאזן האימה, ומנהיגי ישראל צריכים שלא לחוש בנוח עם מאזן כזה מול איראן. נדרשת עמידה מתמדת על המשמר, וזהו תפקידו של כהן.

תפקידו של איזנקוט הוא לטפל באיומים המיידיים על ישראל, ומאגר הטילים והרקטות הגדול שלחיזבאללה הוא בהחלט איום כזה. הסיכוי להתקפה של החיזבאללה על ישראל באמצעות טילים ורקטות בוודאי אינו אפסי, והנזק שהתקפה כזאת תחולל יהיה עצום מן הסתם. לא פלא שחסן נסראללה בטוח שהשיג חסינות מפני כל תקיפה ישראלית נגד מאגר הנשק שלו. אסור היה לישראל לאפשר לחיזבאללה לפתח יכולת כזאת, אך משהיא כבר קיימת — היא האתגר הגדול ביותר העומד לפני צה”ל ומפקדו. יש לזכור שההוראות לחיזבאללה מגיעות מטהראן, ועל כן האיום האיראני והאיום שמציב חיזבאללה קשורים זה בזה.

לטענת פרדו, הסכסוך הישראלי־הפלסטיני הוא האיום האמיתי היחיד שמוצב על קיומה של ישראל. אם לא ניפרד מהפלסטינים, יבוא הקץ על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. טענה זו נשמעת זה שנים מפי השמאל הישראלי התומך בפתרון שתי המדינות, ומפי מבקרים של ממשלת ישראל בחו”ל. העובדות אינן תומכות בה. לפני מלחמת ששת הימים שררה בישראל תחושה של סכנה קיומית. זה לא המקרה היום. הנבואה הפסימית של פרדו מתבססת על תחזית ארוכת טווח, שהדיוק שלה, כמו בכל התחזיות ארוכות הטווח, מוטל בספק. עם זאת, היא כן צריכה להזכיר לנו כמה חשוב לקדם באופן פעיל את שילובה של האוכלוסייה הערבית הישראלית בחברה ובכלכלה. ברור לגמרי שערביי ישראל אינם בגדר סכנה למדינה, והמשך שילובם בישראל חיוני לה.

ישראל עמדה מול סכנה קיומית כשהותקפה על ידי צבאות מדינות ערב ב–1948. בימים שקדמו למלחמת ששת הימים וביומיים הראשונים של מלחמת יום כיפור שררה בה שוב תחושה של סכנה קיומית. מאז קיומה של ישראל נראה מובטח.

Facebooktwitter
Translate »