אנרכיה בכפר קאסם

בכפר קאסם פועלת מיליציה איסלאמית. היא שייכת לתנועה האיסלאמית, שככל הנראה הולכת בעקבות הפלג הצפוני של אותה התנועה, שהוצא אל מחוץ לחוק. ייתכן שהחקירה המתנהלת לאחרהמהומות שהתרחשו לאחרונה, שהובילו למתקפה על תחנת המשטרה המקומית ולמותו של מוחמד טאהה, תקבע שהאחריות לאירועים אלו מוטלת בראש ובראשונה על המיליציה, הגוף המאורגן היחיד בעיר. בכל מקרה, אוכף החוק הבלעדי בישראל הוא משטרת ישראל, ואין הצדקה לקיומן של מיליציות פרטיות. הן אמנם פועלות בסוריה, אך אינן יכולות לשמש דוגמה לדרך פעולה נאותה בישראל בכלל ובכפר קאסם בפרט.

כפר קאסם נחשב לאחד היישובים ערביים המשגשגים בישראל, ובדיוק בשל כך הוא משך לתחומו גורמים פליליים, הדורשים את חלקם בעושר ואינם מהססים לרצוח כדי להשיג זאת. מעצר של אותם גורמים הוא עניינה של המשטרה. מה שמקשה על פעולתה הוא חוסר שיתוף הפעולה מצד האוכלוסייה. יש לבדוק אם הסיבה לכך היא חשש מתגובתם של ארגוני הפשע, או תפישה שגויה של “פטריוטיזם ערבי”. בכל מקרה מדובר בהזדמנות לתנועה האיסלאמית להקים מיליציה, שתמלא את התפקיד שהמשטרה לכאורה אינה מצליחה למלא ובמקביל תאכוף קוד לבוש “צנוע” על נשות המקום.

כידוע, בעולם המתורבת גם פושעים נהנים מהליכים הקבועים בחוק. יש להציג ראיות לפני הבאתם למשפט. הפושעים בוחלים בזוטות כאלה. קוצר הרוח וההתמרמרות של תושבי כפר קאסם בשל הזמן הנדרש כדי להביא את הפושעים בעיר לדין, מובן. טחנות הצדק טוחנות לאט. כל אזרחי ישראל חולקים את אותו חוסר סבלנות. אולם יש להניח לכוחות החוק והסדר לעשות את עבודתם. אזרחים שלוקחים את החוק לידיהם, או מניחים למיליציות לתפוש את מקום המשטרה, סוללים את הדרך לאנרכיה. זה מה שקורה בכפר קאסם. אם לא יושם קץ לדבר, התופעה תתפשט לערים אחרות שבהן פועלים ארגוני פשיעה, כשהראשונות שבהן יהיו ערים ערביות נוספות, והראשונים לסבול יהיו תושביהן.

אין הצדקה להתנגד למעצרים שמבצעת המשטרה, ולעודד את ההמונים לפעול לשחרורם בכוח של העצורים. הניסיון להצית תחנת משטרה הוא פשע, ויש לעצור ולהעמיד למשפט את אלה שלקחו חלק במעשה. חובה להפגין אפס סובלנות למפעילי אלימות נגד המשטרה. יש לפרק את המיליציה האיסלאמית בעיר. אם נכון הדבר שאחדים מהם מחזיקים בכלי נשק בניגוד לחוק יש להחרים את כלי הנשק ולהעמיד את המחזיקים בהם למשפט.

לאחר שנים של הזנחה עושה משטרת ישראל מאמץ להביא לקץ האלימות הפלילית שפשתה באחדות מהערים הערביות. מה שקרה בכפר קאסם מהווה תזכורת לכך שיש להגביר את המאמצים. אולם, חשוב יותר לומר שמה שקרה בכפר קאסם הוא אתגר להנהגת החברה הערבית בישראל — המקומית והפוליטית כאחת. זה גם הזמן לחשבון נפש: מה מאפשר לפשיעה אלימה להרים ראש באחדות מהערים הערביות, ומה עשתה ההנהגה הערבית בישראל כדי לרסן את התופעה. עליה מוטלת החובה למנוע מהמיליציות האיסלאמיות לתפוש את המנהיגות בערים, ולסייע למשטרה למנוע את השתלטות הגורמים העברייניים.

Facebooktwitter
Translate »